תקן בדיקת תרסיס מלח

בתא בדיקת התזת מלח מתבצעת בדיקת התזת מלח. הוא משמש בדרך כלל לבדיקת עמידות המתכות בפני קורוזיה או עמידות בפני קורוזיה של משטחי מתכת מצופים אלקטרוניקה. ניתן להשתמש בריסוס תמיסות מלח קורוזיביות לביצוע בדיקות קורוזיה. הבדיקה מתבצעת באמצעות גז, ומשתמשות במספר טכניקות קורוזיה בהתאם לסביבת השימוש המסוימת. יש בעצם קבוצה של תקני בדיקה ושיפוט דירוג בדיקה בעת ביצוע בדיקת ריסוס המלח. ישנן ארבע דרכים עיקריות לקבוע את מצב הקורוזיה של בדיקת ריסוס המלח. הערכה, שיטות הערכה, הערכת מראה קורוזיה והערכת ניתוח סטטיסטי של נתוני קורוזיה. הניתוח הסטטיסטי של שיטת נתוני קורוזיה מציע טכניקות ליצירת בדיקות קורוזיה, הערכת נתוני קורוזיה והערכת מידת האמון בנתוני קורוזיה. הוא משמש בעיקר לניתוח קורוזיה וסטטיסטיקה, לא להערכת האיכות של מוצר מסוים.

עשר רמות מרכיבות את תקן בדיקת ריסוס המלח, המבוסס על תקן הבדיקה הארגוני כמדריך ומתאים למצב בפועל.

דרגה 10: ללא אזורים של פגמים, A למראה וללא שינוי במראה פני הדוגמה;

רמה 9: לפני השטח של הדגימה יש כמות קלה עד בינונית של שינוי צבע, חלקו של אזור הפגם הוא פחות מאחוז אחד, ודירוג המראה הוא B;

דרגה 8: משטח הדגימה דהוי באופן משמעותי או שיש קורוזיה קלה מאוד, דירוג המראה הוא C, והחלק של אזור הפגם הוא בין 0.1 אחוז ל-0.25 אחוז; דרגה 7: אחוז אזור התקלה נע בין 0.25 ל-0.5 אחוזים, דירוג המראה הוא D, והבדיקה לאובדן אור חמור על פני הדגימה כמעט ולא מגלה תוצרי קורוזיה. ;

רמה 6: שטח הפגם מהווה 0.5 אחוז –1.0 אחוז משטח הפנים הכולל של המדגם, דירוג המראה E, אובדן ברק משמעותי, או שכבה דקה של מוצרי קורוזיה או חריצים;

רמה 5: שטח התקלה הוא 1.0 אחוז עד 2.5 אחוז, על פני הדגימה יש תוצרי קורוזיה או בור, שלפחות אחד מהם מפוזר על פני כל פני השטח שלו, ודירוג המראה הוא F;

רמה 4: ישנה שכבת מוצר קורוזיה עבה או קורוזיה בבור על פני הדגימה, דירוג המראה הוא G, ושטח הפגם מהווה 2.5 אחוז -5 אחוז משטח הפגם הכולל;

רמה 3: יש פיתולים חמורים, שכבת תוצר קורוזיה עבה מאוד ודירוג מראה של H. אזור השבר מהווה 5 אחוז -10 אחוז מהמדגם.

רמה 2: למדגם יש קורוזיה של המתכת הבסיסית, אזור הפגם נע בין 10 אחוז ל-25 אחוז, ודירוג המראה הוא 1.

רמה 1: התרחשות קורוזיה עיקרית, אזור השבר מהווה 25 אחוז עד 50 אחוז מהקורוזיה.